האם כל הקלוריות שוות?


מאת: צוות נטוגרין

קלוריה היא כמות האנרגיה הדרושה כדי לחמם 1 גרם מים במעלת צלזיוס אחת, בלחץ של אטמוספרה אחת (גובה פני הים).

   כמות קלוריות
 חלבון כ- 4 קלוריות
 פחמימה כ- 4 קלוריות
 שומן כ- 9 קלוריות 

העיסוק בתזונה, ספירת קלוריות וקיזוזים למיניהם מוליד מיתוסים שהגיע זמן לנפצם, להלן ארבעה :

1. לא חשוב מה מקור הקלוריות אותן אני צורך כי קלוריה היא יחידת אנרגיה.
אם אדם זקוק ל - 1800 קלוריות ביום, הרי תיאורטית ניתן להסיק כי הוא יכול לאכול אותן מכל מקור שהוא, כי הרי קלוריה היא יחידת אנרגיה. לכן הוא יכול לאכול רק 200 גרם שומן ביום או 450 גרם פחמימות ביום וזהו.
המחשבה שניתן  לאכול כל מה שרוצים כל עוד לא חורגים מכמות הקלוריות המומלצת מוטעית מיסודה.
והסיבות להלן:

א. יש חשיבות רבה לרכיבים התזונתיים של המזון כגון ויטמינים ומינראלים, אדם שיזין את עצמו רק עם רכיב מזון אחד או מבלי לגוון את מזונו, בטווח  הארוך יגרום לחסרים אותם אין ביכולת הגוף להשלים, לכן מומלץ לגוון את המזון שאנו אוכלים ולא לדבוק בתפריט קבוע.

ב. קיימת חשיבות לאינדקס הגליקמי של המזון אותו אנו אוכלים.

האינדקס הגליקמי של המזון משפיע על  הבריאות, תחושת השובע לאורך זמן ועל היכולת לשמר משקל תקין.  מזון בעל מדד גליקמי נמוך משחרר את האנרגיה לגוף באופן איטי וקבוע והינו המזון המומלץ. לעומת זאת, מזון בעל מדד גליקמי גבוה גורם לעלייה חדה ברמת הסוכר בדם ואינו מומלץ לצריכה  בכמויות גדולות. למזונות מלאים כגון לחם מקמח מלא ומאכלים המכילים סיבים תזונתיים  יש מדד גליקמי נמוך והם עדיפים על דומיהם המזוקקים כגון סוכר לבן ולחם לבן.

ג. גם הרכב המזון מבחינת אחוזי שומן ורכיבים תזונתיים משמעותי, קחו לדוגמא בשר בקר מבושל  לעומת בשר עוף מבושל, בראשון כמות השומן גדולה פי 4 וכמות הברזל פי 2,  מה עדיף? ומתי?  החלטה זו יש להשאיר לאנשי המקצוע לקבוע באופן אישי.

  100 גר'בשר בקר מבושל  100 גר' בשר עוף מבושל 
 חלבון  28 גרם 23 גרם
 שומן  20 גרם 15 גרם
 פחמימות 0 0
 ברזל  2.9 מ"ג 1.4 מ"ג

ד. צורת הבישול וההגשה של המזון משמעותיות אף הן: ירקות או מרק הם עתירי בריאות ודלי קלוריות, המרק גם משפיע לטובה על תחושת השובע  
לאורך זמן אולם בירקות חיים זמינות הויטמינים טובה יותר.

 2. ניתן לקזז קלוריות באופן חופשי
חשיבה מוטעית נוספת היא זו הטוענת שניתן לקזז קלוריות, והיא פועל יוצא של הטעות הראשונה.

אנשים חושבים שאם עליהם לאכול 2000 קלוריות ביום בהרכב מסוים, הרי שלא נורא אם יוותרו  על 3 פרוסות לחם ויחליפו אותן בפרוסת עוגה, הרי זו אותה כמות קלוריות!
בנוסף, פעמים רבות הקלוריות 'מסתתרות' במזון שלעיתים נראה תמים. למשל בסלט ירקות עם קצת יותר מדי רוטב, מגוון משקאות (אייס קפה/ קפה הפוך) ובכלל במזונות קנויים (מי יודע בדיוק כמה קלוריות יש במנת פסטה נפוליטנה שנקנית בחוץ, למשל?). הדבר מקשה מאד על המרה אמיתית של קלוריות ממזון אחד למשנהו.
כאמור, קיימת חשיבות רבה לסוג המזון אותו אנו צורכים, ולכן הקיזוזים יכולים להיות מאוד בעיתיים אם אינם נעשים במשורה ובהתאם להנחיות של איש מקצוע.
קפה ורוגלך שוקולד אחד שווים מבחינת הקלוריות  ליוגורט ודגנים עתירי סיבים תזונתיים, אבל, אכילת האפשרות הראשונה תותיר אותנו רעבים ומשועים למזון נוסף בעוד האופציה השנייה מזכה אותנו בסיבים תזונתיים, בתחושת שובע לזמן ארוך, בפחות שומן וכל זאת בכמות קלוריות זהה.

3. כדי לרזות צריך לאכול פחות ולהוציא יותר
מסתבר שאצל רוב האנשים גם החשבון הפשוט של מה שמכניסים (אוכל) לעומת מה שמוציאים (פעילות גופנית) לא עומד במבחן המציאות.
ולהלן הסיבות:
א. שיטת הקיזוז לא עובדת.
ב. יש חשיבות לסוג המזון ודרך בישולו.
ג. רובנו לא יודעים לספור – אם אתם שוקלים 70 ק"ג והלכתם שעה בקצב 6 קמ"ש שרפתם 378 קלוריות (נסו את המחשבון) בסוף אימון זה מאושרים מההישג, עצרתם וקניתם אייס קפה (כ-330 קלוריות) את החשבון הזה אתם יכולים לעשות לבד. ועל זה נאמר: קשה להוציא, קל (מאד!) להכניס...

4. אני אוכל רק ארוחה אחת ביום וככה שומר על המשקל.
חלקנו הולך לעבודה, ובלוח הזמנים הצפוף שלנו איננו מספיקים לאכול ארוחות מסודרות אלא מנהלים את יום העבודה בין נשנוש אחד למשנהו.
כאשר מדובר במקצועות חופשיים ובדרגים ניהוליים, מוקדש חלק מיום העבודה גם לישיבות שבהן מוגשים בורקסים ועוגיות. כאשר האכילה אינה מתבצעת במסגרת ארוחה מסודרת, פעמים רבות אנו נוטים לשכוח ממנה. לכן  התחושה היא "כאילו לא אכלתי כל היום". במשך היום ההתמודדות היא עם רעב מודחק/ סמוי אשר בד"כ מתפרץ ברגע שקט הראשון ואז האכילה היא בלתי נשלטת והכמויות גדולות מהדרוש לגוף. חשבו על זה כך: אתה מחליט לנסוע לאילת. טנק הדלק שלך כמעט ריק. אין לך זמן לעצור (אתה ממהר לפגישה חשובה שם), אז אתה מחליט למלא דלק כשתגיע. ובינתיים? נסתדר. הגיוני??

לסיכום
אם נושא התזונה היה כה פשוט, לא היינו נדרשים לדיאטנים. אבל מסתבר כי קיימת הצדקה ללימודים אוניברסיטאיים וסטאז' כדי להיות דיאטנים קליניים.
 
הבעיה עם תחום התזונה כמו גם עם הפעילות הגופנית היא שכולם חושבים שהם מבינים ויודעים מה לעשות,  המלצתנו אליכם, אל תעשו ניסיונות, לכו לאיש מקצוע !

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.